פסק-דין בתיק ת"א 8277-04

חברה ליזום וביצוע פרויקטים של בניה (הנתבעת 1), הפכה לחדלת פירעון, ולכן לא שילמה את התמורה לקבלן משנה, חברה שביצעה עבורה תוכנית קונסטרוקציה לפרויקט (התובעת). פרויקט הבניה לווה ומומן על-ידי בנק (הנתבע 3), שהעמיד אשראי לחברה היזמית. באישורו של הבנק, הועסק מפקח, שהיה המלווה הפיננסי של הפרויקט (הנתבע 2).

בעקבות מעשיי תרמית מצד החברה היזמית (הנתבעת 1), אישר המפקח את התקדמות העבודות ובהתאם לאישורו, העביר הבנק אל היזמית כספים עבור עבודות שלא בוצעו בפועל. כך נמצא שחשבון המימון של הפרויקט התרוקן, ולא ניתן היה לשלם מחשבון זה לקבלן המשנה (התובעת).

בכתב התביעה, תבע קבלן המשנה (התובעת) את שכרו מהחברה היזמית (הנתבעת 1), מהמפקח שהיה המלווה הפיננסי של הפרויקט (הנתבע 2) ומהבנק המלווה, שכאמור, העמיד אשראי לבניית הפרויקט (הנתבע 3).

כפי שיפורט בהמשך, הבנק (הנתבע 3) הגיש הודעה לצד שלישי נגד גורמים שונים הקשורים בחברה היזמית (הנתבעת 1) ובפרויקט הבניה, ומי מהם הגיש גם הודעה לצדדים רביעיים נגד המפקח.

השאלה המרכזית הטעונה הכרעה, עניינה שאלת האחריות של המפקח, שהיה המלווה הפיננסי של הפרויקט כלפי התובעת, וכן שאלת אחריותו של הבנק כלפיה. כך בעוד שאין מחלוקת שלא נקשר כל הסכם בין התובעת לבין שני גורמים אלו, וכי אלו התקשרו רק עם החברה היזמית (הנתבעת 1).

א.         הערה על שמיעת התביעה ומתן פסק הדין

2.         תובענה זו, לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעה ונדונה לפני כבוד השופטת מלכה אביב, מאז שהוגשה התביעה (בשנת 2004) עד לאחר הגשת סיכומי טענות הצדדים (שהאחרון שבהם הוגש בחודש יולי 2011). ביום 31.10.2011 ניתנה החלטת השופטת מ' אביב, שלפיה היא פוסלת את עצמה ממתן פסק הדין. בו ביום הוגשה בקשת בא-כוחה של התובעת להבהרת החלטת הפסלות, והבהרה זו ניתנה בהחלטה נוספת של השופטת מ' אביב מיום 1.11.2011.

משלא הוגשה כל השגה על החלטת הפסלות על-ידי מי מהצדדים, ובהתאם להנחייתה של נשיאת בית משפט זה, כבוד השופטת שולמית דותן, התביעה הועברה אליי ביום 10.11.2011 למתן פסק הדין. במועד זה גם ניתנה על-ידי החלטה טכנית, כך שהצדדים ידעו על העברת התביעה אליי.

חשוב להדגיש, כי לא הוגשה כל בקשה מטעם מי מהצדדים בעניין החלטת הפסלות, ואף לא הוגשה כל בקשה לשמיעה חוזרת של מי מהעדים או להשלמה אחרת לפניי.

בעניין זה קובעת תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופטת מ' אביב תשמענה פעם נוספת (ראו בעניין זה בין השאר: ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם ואח', פ"ד כד(1) 145 (1970), בעמ' 147; ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק ואח', פ"ד כז(1) 768 (1973) בעמ' 773; ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353 (1974), בעמ' 356; ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) בעמ' 249).

ב.         עיקרי העובדות, הצדדים, כתבי הטענות, ועיקרי טענות הצדדים בכתבי הטענות

(1)        עיקרי העובדות והצדדים

3.         הנתבעת 1 (להלן גם - החברה), הייתה חברה ליזום וביצוע פרויקטים של בניה בהיקף נרחב, אשר יזמה ובנתה את פרויקט "נווה האופרה" במודיעין (להלן - הפרויקט). התובעת (להלן גם - אנגל), ערכה תוכניות קונסטרוקציה לפרויקט. משהפכה הנתבעת 1 לחדלת פירעון, לא שילמה היא לתובעת את התמורה עבור עבודותיה בסך של כ-340,000 ש"ח.

בין הנתבעת 1 לבין הנתבע 3 (להלן גם - הבנק) ובנק לאומי למשכנתאות (להלן יחד - הבנקים), נחתם הסכם למימון בניית פרויקט (להלן - הסכם המימון), שבמסגרתו הועמד לנתבעת 1 אשראי בנקאי להקמת פרויקט הבניה. הנתבע 2 היה המלווה הפיננסי של הפרויקט (להלן גם - ירון אגמון או המפקח) מטעם הבנק. הוא פעל בשם חברה בבעלותו, שהיא הצד השלישי 9 (טגור אגמון מהנדסים ושמאים בע"מ, להלן - טגור אגמון), שהיא חברה העוסקת בשמאות מקרקעין ליווי פיננסי, ניהול תיאום ופיקוח פרויקטים ובתחילה גם בשם חברה שקודם לכן הייתה בבעלותו, שהיא השלישי 8 (טגור מהנדסים בע"מ, להלן - טגור מהנדסים), חברה העוסקת בניהול, ביצוע ופיקוח בענף הבניה. המפקח אגמון, שהוא בעל מניותיה של טגור אגמון ומנהלה, הועסק על-ידי הנתבעת 1 באישור הבנק כחלק מהסכם מסגרת שנכרת שנים קודם לכן בינו לבין הבנק ולאחר שאושר על-ידי הבנק להיות המפקח המלווה של פרויקט הבניה הנדון.

4.         הצדדים השלישיים 2 ו-3 הם בעלי המניות של אריה את עופר (הנתבעת 1) ומנהליה (להלן יכונו בשמותיהם, עופר גרשון ו אריה גרשון, או - מנהלי החברה). הצד השלישי 4 כיהנה בתקופה הרלוונטית בתפקיד מנהלת מחלקת הביצוע של חברה זו (להלן תכונה בשמה, ציפורה יחיאלי, או - מנהלת הביצוע). הצד השלישי 5 היה בתקופה זו עובד החברה, סגנה של ציפורה יחיאלי והיה אחראי על ביצוע העבודות של החברה בפרויקט (להלן יכונה בשמו, אברהם סיני, או - מנהל העבודות). הצד השלישי 6, אף הוא היה עובד בחברה, ותפקידו הוגדר על-ידי הצדדים כ"מהנדס הפרויקט" (להלן יכונה בשמו, אילון רייך, או - מהנדס הפרויקט), הגם שלטענתו, אינו מהנדס.

5.         בשנת 2001 נחתם בין החברה לבין הבנקים הסכם המימון, שכאמור, נועד להעמיד אשראי לחברה על-ידי הבנקים לצורך הקמת הפרויקט. על-פי הסכם זה, האשראי שהעמידו הבנקים לחברה, נועד לשמש רק את ביצוע הפרויקט, וכך גם חשבון מיוחד שנפתח בבנק נועד לכך שכל הפעילות הכספית הקשורה בפרויקט תיעשה במסגרתו (להלן - חשבון הפרויקט, או חשבון הליווי).

בהסכם המימון נקבעו בין השאר הוראות אלו: כל פעולה בחשבון הפרויקט טעונה הסכמה של הבנק, ותיעשה בתאום עם הבנק או עם המפקח שימונה לפרויקט (סעיף 9.א); החברה התחייבה לשתף פעולה עם המפקח ולמסור לו כל מידע הדרוש למילוי תפקידו (סעיף 8); החברה התחייבה להמציא מידי חודש לבנק או למפקח, דו"ח על התקדמות העבודות (סעיף 10.א); התשלומים על חשבון האשראי ישולמו בהתחשב בקביעת המפקח באשר לשווי העבודות שבוצעו (סעיף 10.ג).

הסכם המימון קובע גם שהפרויקט יבנה בחמישה שלבים, וכי העמדת האשראי לשם תחילתו של כל שלב כפופה בעמידת החברה בקריטריונים של מכירות בפרויקט או התקדמות ביצועו (נספח א' של הסכם המימון). חלוקת האשראי בין שני הבנקים הייתה כך שהבנק העמיד 75% מהאשראי והבנק למשכנתאות העמיד 25% מהאשראי.

עופר גרשון ואריה גרשון חתמו לטובת הבנק על כתבי ערבות אישית ללא הגבלה בסכום לכל חובות החברה לבנק בקשר לפרויקט, לרבות התחייבויותיה בהסכם המימון (סעיף 13).